top of page
מעגל החיים

מעגל החיים 

במהלך חיינו, אנו עוברים תחנות רבות – כל אחת מהן עולם ומלואו: ברית מילה, בר/בת מצווה, חתונה, לידה, ולבסוף גם פרידה.

רגעים של שמחה, של משמעות עמוקה ושל קבלת החלטות אישיות ורוחניות.

צהר לשורשים כאן בשבילכם – כדי ללוות, להסביר, לתווך ולתת מקום.
בין אם אתם מחפשים דרך משמעותית לחגוג את הבר מצווה, מתלבטים כיצד לערוך חופה שמחברת בין מסורת לערכים אישיים, או מתמודדים עם רגע של פרידה – אנחנו אתכם.

ברית מילה

ברית מילה היא אחת המצוות החשובות ביותר ביהדות, המסמלת את הברית שכרת ה' עם אברהם אבינו וצאצאיו.

תינוק שנולד לאם יהודייה, נימול ביום השמיני לאחר לידתו, למעט מקרים שבהם קיימות מגבלות בריאותיות הדוחות את הטקס.

 

את ברית המילה מבצע מוהל בעל מיומנויות נדרשות וידע מעמיק בהלכה.

בישראל פעילות המוהלים מוסדרת על ידי הוועדה הבין-משרדית לפיקוח על המוהלים, שהוקמה בשיתוף משרד הבריאות והרבנות הראשית. מוהלים מוסמכים עוברים הכשרה קפדנית, הכוללת התנסות כירורגית ולימוד הלכות. הם מחויבים לעבור בחינות תקופתיות, לרענן את הידע והמיומנויות שלהם.

ישנם מוהלים בעלי השכלה רפואית – אלה יכולים להיות רופאי ילדים, כירורגים או רופאים מומחים אחרים. עם זאת, חשוב לדעת שרישיון של רופא לא הופך את בעל המקצוע למוהל. רשימת המוהלים המוסמכים זמינה כאן.

לפני ההליך, המוהל מחויב לבדוק את בריאות התינוק ולוודא שאין לו מגבלות רפואיות, כגון צהבת או משקל נמוך. לאחר הברית, על המוהל לעקוב אחר תהליך ההחלמה ולתת את מלוא המידע להורים: כיצד לטפל בפצע, איך להאכיל את הרך הנולד ומתי יש צורך לפנות לקבלת עזרה רפואית.

ההיגיינה משחקת תפקיד עיקרי: כל הכלים והמכשירים שעושים בהם שימוש במהלך הברית, צריכים לעבור עיקור ולא רק חיטוי באלכוהול. אם במשפחה ישנם מקרים של הפרעות בקרישת דם או מחלות חמורות אחרות, יש ליידע את המוהל על כך מראש. חשוב לזכור שלמוהל אין רשות לתת לתינוק חומרי הרגעה או תרופות אחרות ללא הסכמת ההורים או הרופא.

טקס ברית המילה המסורתי הוא טקס חגיגי, שבדרך כלל נערך בנוכחות בני משפחה וחברים. הטקס מתחיל בכניסת התינוק לחדר, שם הוא מועבר לידיו של הסנדק – אורח כבוד המחזיק את התינוק במהלך הטקס. לפני תחילת הטקס, המוהל אומר ברכות המדגישות את קדושת המעמד. לאחר מכן מתבצע הליך הסרת העורלה, ולאחריו המוהל מבצע מציצה (שאיבת דם). לרוב, כיום משתמשים בצינורית סטרילית, אם כי ישנם הנוהגים בשיטה המסורתית. בהמשך מברכים על כוס יין, מעניקים לילד שם עברי, והנוכחים מברכים את ההורים בברכה המסורתית "כשם שנכנס לברית, כך יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים". הטקס מסתיים בסעודה חגיגית (סעודת מצווה), המדגישה את השמחה שבקיום המצווה.

במסורת היהודית, בניגוד לבנים, אין טקס אחיד וקבוע לבנות, אך משפחות רבות מציינות אירוע משמח זה בחגיגה מיוחדת – בריתה (או זבד הבת). מנהג זה שואב את מקורו במילותיה של לאה בתנ"ך: "זבדני אלוהים אותי זבד טוב" (בראשית ל, כ), המבליטות את רגש ההודיה על לידת הבת.

בניגוד לברית מילה, הנערכת אך ורק ביום השמיני, חגיגת הבריתה אינה קשורה לתאריך מסוים והיא נערכת כאשר האם מרגישה טוב מספיק לאחר הלידה. במהלך הטקס יכולים לקרוא מזמורי תהילים, להעניק לילדה שם, לומר דברי תורה ולערוך סעודת מצווה כיד להדגיש את חשיבות הלידה של הבת ואת החיבור שלה לשורשים. על אף שהמסורות משתנות בהתאם לקהילה, המהות נשארת משותפת – שמחה, הכרת תודה ואיחולים לבביים.

ארגון "צהר", המאגד למעלה מ-800 רבנים מהציונות הדתית, מקיים ארגון רבני צהר מקיים לאורך השנים הכשרות מקצועיות לעשרות מוהלים מוסמכים. במסגרת הכשרות אלו משתתפים אך ורק מוהלים בעלי הסמכה רשמית ממשרד הבריאות וממשרד הדתות. ההכשרות הייחודיות של "צהר" מעניקות למוהלים, אשר כבר מחזיקים בידע המקצועי הנדרש, גם כלים ומיומנויות בתחום יחסי האנוש. תוכלו לבחור מתוך הרשימה המצורפת את המוהל שעמו תרצו ליצור קשר. המוהל יהיה זה שילווה אתכם באופן אישי ויהיה אחראי על כל התהליך – החל מההכנות, דרך הטקס עצמו ועד לאחר סיומו. ארגון "צהר" אינו נושא באחריות ישירה לביצוע טקס ברית המילה או לתפקוד המוהלים עצמם. עם זאת, בארגון ישמחו ללוות אתכם ברגעים משמעותיים נוספים בחייכם.

רשימת מוהלי "צהר":

בן ישי (כפר אדומים) - 050-887-5554 - אזור ירושלים וברחבי העולם (מוהל מוטס)

דוד (רמת גן) - 052-842-8721 - אזור השרון (הוד השרון, רמת השרון, רעננה, כפר סבא), גוש דן (תל אביב, גבעתיים, רמת גן, קריית אונו ועוד), ראשון לציון

אורי (באר שבע) - 052-897-7777 - באר שבע והסביבה, קריית גת והמושבים באזור, אופקים, נתיבות, ירוחם, דימונה וערד (כל אזור הדרום)

אהרון (אבן יהודה) - 052-235-7200 - רעננה, הרצליה, הוד השרון/רמת השרון (מדרום לאבן יהודה) עד חדרה בצפון והמושבים באמצע (תל מונד, קדימה/צורן ועוד) וכן לכיוון חדרה

מיכאל (מודיעין) - 052-355-6829 - אין הגבלה גיאוגרפית כרגע

יאיר (נריה) - 054-397-8395 - מודיעין והסביבה, כל אזור המרכז, בנימין ושומרון, אזור השרון

יאיר (נהריה) - 050-873-3084 - חיפה, הקריות, צפת

מוהלים אלה מספקים מבצעים ברית מילה ברחבי הארץ, תוך הקפדה על רמה גבוהה של ניהול הטקס והתחשבות אישית בכל משפחה.

בריתה

במסורת היהודית, בניגוד לבנים, אין טקס אחיד וקבוע לבנות, אך משפחות רבות מציינות אירוע משמח זה בחגיגה מיוחדת – בריתה (או זבד הבת). מנהג זה שואב את מקורו במילותיה של לאה בתנ"ך: "זבדני אלוהים אותי זבד טוב" (בראשית ל, כ), המבליטות את רגש ההודיה על לידת הבת.

בניגוד לברית מילה, הנערכת אך ורק ביום השמיני, חגיגת הבריתה אינה קשורה לתאריך מסוים והיא נערכת כאשר האם מרגישה טוב מספיק לאחר הלידה. במהלך הטקס יכולים לקרוא מזמורי תהילים, להעניק לילדה שם, לומר דברי תורה ולערוך סעודת מצווה כיד להדגיש את חשיבות הלידה של הבת ואת החיבור שלה לשורשים. על אף שהמסורות משתנות בהתאם לקהילה, המהות נשארת משותפת – שמחה, הכרת תודה ואיחולים לבביים.

בר מצווה

בר מצווה הוא אירוע מרכזי במעגל החיים היהודי, המציין את הגיעו של נער יהודי לבגרות דתית. על פי המסורת, כאשר נער מגיע לגיל 13, הוא הופך להיות אחראי באופן מלא לקיום המצוות, בעוד שלפני כן האחריות הייתה מוטלת על הוריו. עבור בנות, הטקס המקביל (בת מצווה) נערך בגיל 12.

טקס בר המצווה כולל באופן מסורתי שלושה שלבים עיקריים, שיכולים לעבור שינויים בהתאם לסגנון הקהילה. השלב הראשון, הנחת תפילין, נערך בדרך כלל ביום חול בהגיעו של הנער לגיל 13. טקס זה מסמל את תחילת קיום המצוות: מרגע זה הנער מחויב להניח תפילין מדי יום.

השלב המרכזי הבא הוא העלייה לתורה, המתקיימת באחד מימי קריאת התורה – שני, חמישי או שבת/חג. במעמד זה, הנער הבוגר מציג בפני הקהל את שליטתו בקריאת קטע מפרשת השבוע, ובשבת – קטע מההפטרה. בקהילות רבות נהוג לציין את האירוע בשמחה ולזרוק סוכריות על חתן בר המצווה לאחר קריאתו.

הטקס הדתי מגיע לשיאו עם ברכת האב הנוגעת ללב: "ברוך שפטרני מעונשו של זה". זהו רגע סמלי ומשמעותי של העברת האחריות הדתית אל הבן. כמסורת בקהילות רבות, חתן בר המצווה נושא דרשה, בה הוא מציג את הבנותיו ופרשנותו לפרשת השבוע.

לקראת בר המצווה, רגע מכונן בהתבגרותו של הנער, ארגון "צהר" מעמיד לרשות המשפחות, בעלות סמלית, ליווי מקצועי מקיף. שירות זה נועד להקל על ההכנות ולסייע בהפיכת האירוע לחוויה משמעותית, החל מבחירת אופי הטקס (בבית הכנסת או המשפחה) ולימוד המסורות, ועד להעמקת ההבנה של עולם הערכים היהודי. 

במסגרת הליווי, מדריך מוסמך של "צהר" יקיים 8 מפגשים אישיים בביתכם, במטרה לסייע לילדכם לרכוש את מיומנויות הקריאה בתורה, להתכונן למצוות התפילין ולהכיר מושגי יסוד ומסורות ביהדות. תוכנית זו נועדה להבטיח שבר המצווה יהיה שלב מעורר השראה ומודע בתהליך ההתבגרות של בנכם. 

לפרטים נוספים, התקשרו ל"צהר": 052-801-3613.

בת מצווה

המסורת מסביב לציון בת המצווה החלה להתגבש במאה ה-19 בקרב קהילות יהודיות באיטליה, דנמרק וצ'כיה. באותה תקופה, נהגו הבנות להפגין את בקיאותן ביהדות בפני הקהילה. בצפון אפריקה, החגיגות נקשרו לעיתים קרובות לחג החנוכה, וכללו הופעות של מקהלה. 

כיום, טקסי בת המצווה משקפים יותר ויותר את הייחודיות של הנערה, וכוללים מגוון אמנויות כגון ריקוד, מוזיקה, תיאטרון ויצירת סרטוני וידאו. בקהילות דתיות, נהוג יותר ויותר שבנות נושאות דרשה עם פרשנות אישית לתורה בבתי הכנסת או באירועים משפחתיים, ומציינות את הגיען לבגרות באמצעות סעודה חגיגית בהשתתפות בני המשפחה.

ארגון "צהר" מציע תכנית הכנה אישית וייחודית לבת מצווה, הכוללת חמישה מפגשים אינטימיים בבית הנערה, בהנחייתה של מדריכה מוסמכת. במהלך מפגשים אלה, הנערה תתוודע למשמעות המעבר מילדות לבגרות, תנהל יומן אישי רפלקטיבי, תנסח ברכה אישית שתוקרא באירוע החגיגי, ותקבל תמיכה והכוונה לאורך כל תהליך ההכנה. 

מטרת התכנית היא להעצים את הנערה, לסייע לה להבין את חשיבות גיל בת המצווה ולהכין אותה לקראת השתלבות משמעותית בקהילה הבוגרת של העם היהודי, תוך התמקדות בתהליך אישי של הבנת השינויים המתרחשים בתקופת חיים זו. למידע נוסף התקשרו לטל' 054-740-1212.

חתונה

בישראל הליך רישום הנישואין של יהודים נמצא בסמכותה הבלעדית של הרבנות. ניתן להתחיל בתהליך הרישום לא יאוחר משנה ולפחות 45 ימים לפני מועד החתונה. מומלץ שלא לדחות את הרישום לרגע האחרון, כדי להימנע מלחץ במקרה שיידרשו מסמכים נוספים.

הצעד הראשון הוא פנייה אישית של החתן והכלה לאחת מ-160 לשכות הרבנות הפזורות ברחבי הארץ כדי לפתוח תיק נישואין. בעת פתיחת התיק יש להציג תעודות זהות, שלוש תמונות פספורט של כל אחד מבני הזוג, תעודת נישואין של ההורים (אם נישאו בישראל) לצורך אישור יהדות, ולשלם אגרת רישום (קיימות הנחות לאוכלוסיות מסוימות). אם אחד או שני ההורים של בני הזוג אינם נשואים או נישאו בחו"ל, יידרש הליך אישור יהדות, אותו ניתן לעבור בקלות בעזרת ארגון "שורשים" והמומחים שלנו.

שלב חשוב הוא הבאת שני עדים (גברים או נשים מעל גיל 18, שאינם קרובי משפחה של בני הזוג או אחד של השני), שיאשרו את היותם של החתן והכלה רווקים. העדים יכולים להגיע לרבנות ללא הכלה והחתן, כשהם מצוידים בתעודות זהות. תוקף עדותם של העדים הוא 3 חודשים. כמו כן, יש למסור את מיקום החתונה ולהציג תעודת כשרות של המקום או הקייטרינג, ואישור בכתב על השתתפות הכלה בקורס הדרכת כלות. כשבוע לפני הטקס, אחד מבני הזוג מקבל ברבנות את הכתובה ואת העתקה.

בחירת הרב לעריכת החופה נתונה במידה רבה להחלטת בני הזוג. בעת רישום הנישואין, הרבנות מחויבת לספק רב לעריכת הטקס ללא תשלום נוסף, שכן הדבר כלול באגרת המדינה ששולמה בעת הרישום. רב המועסק על ידי המועצה הדתית אינו רשאי לגבות תשלום עבור עריכת חופה, למעט מקרים בהם הטקס נערך במרחק של למעלה מ-15 ק"מ ממקום העבודה שלו. במקרה זה הוא יכול לקבל החזר עבור הנסיעות והזמן שהשקיע. אם בני הזוג מזמינים רב שאינו קשור למועצה המקומית, ניתן לשלם עבור שירותיו בנפרד.

אם בני הזוג מעדיפים לבחור רב באופן עצמאי, עליהם לוודא שיש לו אישור תקף לעריכת חופה שהונפק על ידי הרבנות הראשית. בני הזוג צריכים למסור לרבנות את פרטי הרב שנבחר על ידם, ובמקרים מסוימים, לספק מסמך חתום על ידי הרב המאשר את הסכמתו לערוך את הטקס בתאריך המבוקש.

לאחר טקס החתונה, הרב או בני הזוג עצמם צריכים להחזיר תוך שבוע עותק של הכתובה לרבנות יחד עם טופס מלא וחתום עם פרטים נוספים. תוך 14 ימים לאחר מכן, בני הזוג יקבלו בדואר שני עותקים של תעודת הנישואין.

ארגון "צהר" מסייע לזוגות לעבור את תהליך רישום הנישואין בישראל ללא לחץ מיותר, החל מבחירת תאריך החתונה ועד להכנת המסמכים עבור הרבנות. "צהר" ממליץ לתכנן את החופה מראש (בטווח של לפחות 4 חודשים), תוך הימנעות מטעויות נפוצות, למשל, הגעה לרבנות ללא תיאום מראש. באתר הארגון יש רשימה מלאה של הדרישות, כולל קורס חובה לכלות בהכנה לטבילה במקווה והמלצות לבחירת מקום כשר לאירוע.

ארגון "צהר" מציע מגוון שירותים מקיף:

ייעוץ בנושאי גיור או מקרים מורכבים (כגון אימוץ)

הכנה לטבילה במקווה בליווי מדריכות תומכות

הסכמי קדם נישואין לשמירה על זכויות בני הזוג

עריכת חופה על ידי רבנים מוסמכים ומנוסים, הנפגשים עם בני הזוג מראש

עלות השירותים כוללת את אגרה על סך 700 ש"ח, (סטודנטים וחיילים זכאים להנחה) ותרומה של 180 ש"ח לתמיכה בפעילות הארגון. למידע נוסף, בקרו באתר הארגון.

גירושין

בישראל, הליכי גירושין עבור זוגות יהודיים מתנהלים בבתי הדין הרבניים. תהליך הגירושין כולל מספר שלבים, ובמרכזו קבלת גט, מעין מסמך גירושין דתי, שבלעדיו יהודי אינו יכול להינשא מחדש בישראל.

אם בני הזוג מסכימים להתגרש, הם יכולים להגיש בקשה משותפת לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, בצירוף הסכם חתום על חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת על ילדים. ניתן לערוך הסכם שכזה באופן עצמאי, אך לא מומלץ לעשות זאת: פרטי ההסכם שאינם מנוסחים כדבעי, עלולים לגרום לבעיות משפטיות וכלכליות בעתיד. לצורך כתיבת ההסכם עדיף לפנות לטוענים רבניים או למגשרים המתמחים בהליכי גירושין.

במקרה שלא הושגה הסכמה, חוק יישוב סכסוכים במשפחה מחייב את בני הזוג לעבור הליך גישור במסגרת יחידות הסיוע שליד בית המשפט. זהו הליך חינמי שבו מגשר מקצועי מסייע לצדדים למצוא פשרה. אם הגישור לא צלח, אחד מבני הזוג יכול להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. בית הדין הרבני דן בנושאים הקשורים ישירות לגט, ואילו בית המשפט האזרחי דן בסכסוכים כספיים ובענייני משמורת.

סידור הגט הוא השלב הסופי בגירושין. ההליך כולל בדיקת שמות בני הזוג, ביטול נדרים, כתיבת הגט על ידי סופר סת"ם ומסירתו לאישה. לאחר מכן, בני הזוג מקבלים תעודת גירושין ופסק דין שאיתם ניתן לפנות למשרד הפנים לצורך שינוי המעמד האישי.

במקרים שבהם אחד מבני הזוג אינו יהודי, בית הדין הרבני אינו דורש גט, והגירושין מתבצעים בהליך אזרחי של "התרת נישואין" בבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, אם יש ספק ביהדותו של אחד מבני הזוג, בית הדין הרבני עשוי לדרוש "גט לחומרא" או לערוך את בדיקתו של הגיור.

לטוענים הרבניים בבתי הדין תפקיד חשוב בהליך זה, מכיוון שהם בקיאים הן בהיבטים ההלכתיים והן בהיבטים האזרחיים של הגירושין. הם מסייעים ללקוחותיהם בהכנת המסמכים, מגנים על האינטרסים שלהם בבית המשפט ומוודאים שהגט ניתן בהתאם לדרישות ההלכה. בלעדיהם, ההליך עלול להתארך, במיוחד אם אחד מבני הזוג מסרב לתת גט או מתגלעים סכסוכים בנוגע לרכוש ולילדים.

בפנייה לבית הדין הרבני, כל אחד מבני הזוג היהודים נדרש להוכיח את יהדותו. לשם כך יש להציג מספר מסמכים: תעודת זהות ישראלית, תעודות לידה ונישואין, מסמכי קרובי משפחה מצד האם, תמונות משפחתיות וראיות נוספות. זה חשוב במיוחד עבור מי שנישאו שלא דרך הרבנות הישראלית, או עבור זוגות החיים כידועים בציבור ולהם ילדים משותפים. יחד עם זאת, נתונים ממרשם האוכלוסין של משרד הפנים אינם נחשבים הוכחה מספקת ליהדות, ולכן נדרש הליך אישור נפרד דרך בית הדין הרבני.

עבור רבים, איסוף המסמכים הנדרשים הופך למשימה מאתגרת, במיוחד אם חלק מהמסמכים אבדו או שקשה להשיגם. במקרים כאלה, ארגון "שורשים", המתמחה באישור יהדות, ישמח לסייע לכלל הפונים. המומחים שלנו עוזרים ללא תשלום בהערכת המסמכים הקיימים, באיתור מסמכים חסרים בארכיונים שונים בעולם ובניסוח מכתב המלצה לבית הדין הרבני. הודות לניסיון רב השנים ולמוניטין של הארגון, למכתבים אלה יש משקל רב בדיון בתיק. "שורשים" גם מספק תמיכה ייעוצית ומלווה את הלקוחות בכל שלבי התהליך, ובכך מפשט משמעותית הליך שבפני עצמו עלול להפוך למסע בירוקרטי ארוך ומורכב.

הלוויה

בישראל, ארגון ההלוויות מוסדר בחוק, וחלק ניכר מההוצאות מכוסה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

על פי החוק, הביטוח הלאומי משלם עבור הוצאות קבורה סטנדרטיות של אזרח ישראלי הנקבר בעיר מגוריו או פטירתו (למעט פטירה בבית חולים, שם קבורה חינם אפשרית רק במקום המגורים). זה כולל חלקת אדמה, העברת הגופה ממקום הפטירה לבית העלמין, טהרה, תכריכים רגילים, קבורה, ארגון מסע הלוויה והצבת שלט זמני על הקבר. כלל זה חל גם על בתי עלמין אזרחיים וקבורה ביישובים קטנים ובקיבוצים. גביית תשלום מהמשפחה עבור שירותים סטנדרטיים אלה אסורה, כולל תשלום עבור החלקה ותחזוקתה.

קיימים מספר שירותים נוספים שאינם מכוסים על ידי הביטוח הלאומי והתשלום עבורם חל על המשפחה:

פרסום מודעות אבל

אוטובוסים למלווים

הקמת המצבה והכנת הבסיס שלה

קברנים נוספים

תכריכים יקרים יותר

מסלול מיוחד למסע הלוויה

צירוף מלווים נוספים למניין

במקרים מסוימים, החוק מטיל את מלוא עלות ההלוויה על המשפחה:

  1. יהודים מהתפוצות שנפטרו בחו"ל וביקשו להיקבר בישראל, וכן ישראלים ששהו תקופה ארוכה בחו"ל ולא שמרו על מעמד תושב בביטוח הלאומי, אינם זכאים לקבורה בחינם. עלות הקבורה שלהם נקבעת על ידי הארגון האחראי על הקבורה.

  2. אם המשפחה מעדיפה בית עלמין או חלקה מסוימת שלא הוצעה על ידי חברה קדישא, עליה לשלם עבור הקבורה ולחתום על הסכמה לקבורה בתשלום. זה כולל בתי עלמין או חלקות שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי כ"סגורים" או "מיוחדים". עלות חלקות אלה אינה מוסדרת בחוק ונקבעת על ידי הארגון האחראי.

  3. סירוב לקבורה רוויה. במטרה לחסוך במקום, בתי עלמין רבים מציעים קבורה רוויה (רב שכבתית) בחינם. אם המשפחה מסרבת ומתעקשת על קבורה בחלקה רגילה, לחברה קדישא יש זכות לגבות תשלום בגין כך.

  4. רכישת חלקת קבר בחיים. חוק שירותי הדת קובע מחיר מקסימלי לרכישה מוקדמת של חלקה, התלוי במקום המגורים. קיימת הנחה של 20% ברכישת חלקה לאחר פטירת בן/בת הזוג, וכן הנחה נוספת ברכישת חלקה לקבורה רוויה. עלות חלקה מחוץ לאזור מגורי הנפטר גבוהה ב-20% (בירושלים – ב-30%).

  5. הובלת גופה ואחסון. אם מקום הפטירה ומקום הקבורה נמצאים באזורים גיאוגרפיים שונים, המשפחה משלמת תוספת עבור ההובלה לפי תעריפי הביטוח הלאומי (סכום קבוע עבור 10 הק"מ הראשונים ותשלום נוסף עבור כל ק"מ נוסף). עלות אמבולנס פרטי אינה מוסדרת. במקרה של חשד לפטירה כתוצאה מאלימות, הגופה מועברת ללא תשלום למכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר, ולאחר מכן למקום הקבורה. עבור אחסון הגופה במקרה של דחיית הלוויה נגבה תשלום (מהיום השני, ובשישי וערבי חג – מהיום השלישי).

  6. הביטוח הלאומי משלם רק עבור הלוויה סטנדרטית (בבית העלמין הקרוב ביותר, בתכריכים רגילים, במסלול הקצר ביותר). כל בקשה מיוחדת (תכריכים יקרים, ארון קבורה מפואר, מסלול ארוך יותר של מסע הלוויה, מלווים נוספים) משולמת בנפרד.

 

המוסד לביטוח לאומי אינו מכסה את עלות הייצור של המצבה ואת מחיר הקמתה. הוצאות אלה חלות על המשפחה. מחיר המצבה משתנה בהתאם לסוג האבן, גודלה, צורתה, מספר המילים ואופן הכיתוב. בנוסף, נגבה "תשלום עבור מצבה" או "תשלום עבור בסיס", שמטרתו לכסות את עלויות יציקת הבסיס והוא תלוי במיקום הקבר ובסוג האדמה. ברוב המקרים, תשלום זה כלול במחיר שגובה הקבלן המייצר את המצבה, אך לעיתים יש לשלמו ישירות לחברה קדישא. הביטוח הלאומי מממן הקמת מצבה סטנדרטית עבור נפטרים בודדים שאין להם קרובי משפחה קרובים בישראל (הורים, בני זוג, ילדים). המצבה מוקמת על ידי חברה קדישא שלושה חודשים לאחר הקבורה. אין החזר הוצאות עבור מצבה שהוקמה באופן עצמאי.

למרות שהמדינה אינה מכסה את עלות המצבה, במקרים מסוימים בני משפחה של הנפטר עשויים להיות זכאים לקבלת תשלומים מהביטוח הלאומי שיכולים לסייע במימון המצבה (לדוגמה, מענק פטירה, קצבת שאירים). לקבלת מידע מדויק ועדכני, מומלץ לפנות ישירות למוסד לביטוח לאומי.

קבלת תעודת פטירה היא צעד חשוב לאחר פטירת אדם. מסמך רשמי זה, המונפק על ידי משרד הפנים, מאשר את עובדת המוות ונחוץ לקרובי המשפחה (בני זוג, הורים, ילדים, אחים ואחיות) לצורך הסדרת ענייני ירושה ונושאים משפטיים שונים הקשורים לפטירה. יש להבחין בין תעודת פטירה לבין הודעה רפואית על פטירה, הנדרשת בשלב מוקדם יותר – לצורך קבלת אישור קבורה.

תהליך קבלת תעודת הפטירה מתחיל לאחר קבלת ההודעה הרפואית על הפטירה, החתומה על ידי רופא. לאחר מכן, קרובי המשפחה יכולים לפנות למשרד הפנים באחת מהדרכים הנוחות: מילוי טופס מקוון, שליחת טופס מלא בפקס או בדואר, או הגעה אישית לאחד ממשרדי המשרד. בכל מקרה, על הפונה להציג תעודת זהות, תעודת פטירה של הנפטר (אם קיימת), ולמלא בקשה המאשרת את קרבת המשפחה. עבור בני זוג של הנפטר, משרד הפנים יכול לעדכן את מצבם האישי בתעודת הזהות.

חשוב לציין כי תעודת פטירה מונפקת רק במקרה של פטירה בשטח ישראל. אם אזרח ישראלי נפטר בחו"ל, קרובי משפחתו יכולים לבקש תמצית ממרשם האוכלוסין, תוך הצגת המסמכים ופרטי הנפטר, וציון סיבת הבקשה. אם הפונה נמצא מחוץ לישראל, עליו לפנות לנציגות ישראל במדינה בה הוא שוהה. הליך קבלת תעודת פטירה ותמצית ממרשם האוכלוסין הינם ללא תשלום, והמסמך המוכן נשלח לפונה לכתובת המגורים הרשומה. במקרה של צורך דחוף, ניתן לפנות למשרד הפנים באופן אישי לקבלת העתק של התעודה ביום הפנייה.

"צהר לאבלים" היא תוכנית שהוקמה על ידי ארגון "צהר" הארצי כדי לתמוך במשפחות שאיבדו את יקיריהן. הארגון מבין עד כמה תקופת ההכנות להלוויה ולשבעה עלולה להיות קשה ומעיקה, כאשר המשפחה שרויה באבל. לכן, "צהר" מציע ליווי התנדבותי חינם מרגע הפנייה לעזרה.

שירותי "צהר לאבלים" כוללים סיוע בארגון הלוויה, ייעוץ ותמיכה לפני ובמהלך השבעה, ליווי התנדבותי של טקס הלוויה על ידי רב מוסמך מטעם "צהר", ארגון הכנות לשבעה וקיום טקסי אזכרה והסרת הלוט (בתשלום סמלי). המשפחה קובעת את היקף הסיוע הדרוש, ו"צהר" מעניק תמיכה בהתאם לצרכיה. לקבלת עזרה, יש ליצור קשר עם הארגון ולספק את המידע הדרוש בטלפון 054-7110012, ולפי בקשה יישלח למשפחה רב מתנדב שעבר הכשרה מיוחדת.

©2022 by EstherChasin

bottom of page